Daf 53a
וַהֲרֵי תְּרוּמָה דִּכְתִיב קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה וּתְנַן הַמְקַדֵּשׁ בִּתְרוּמָה מְקוּדֶּשֶׁת הָהוּא בְּיִשְׂרָאֵל כְּתִיב
Rachi (non traduit)
ההוא בישראל כתיב. והם קרוים קדש לה':
וַהֲרֵי שְׁבִיעִית דִּכְתִיב בַּהּ יוֹבֵל הִיא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם וּתְנַן הַמְקַדֵּשׁ בְּפֵירוֹת שְׁבִיעִית מְקוּדֶּשֶׁת דְּלָא כְּתִיב בַּיהּ לַה'
Rachi (non traduit)
ותנן המקדש בפירות שביעית מקודשת. דקתני (לעיל קידושין דף נ:) ושל שביעית היתה ואמרו חכמים אין אחיות מקודשות הא נכריות מקודשות:
וַהֲרֵי חַלָּה דִּכְתִיב בַּהּ תִּתְּנוּ לַה' וּתְנַן הַמְקַדֵּשׁ בִּתְרוּמוֹת מְקוּדֶּשֶׁת דְּלָא כְּתִיב בַּיהּ קֹדֶשׁ
Rachi (non traduit)
והרי חלה כו' ותנן המקדש בתרומות. כל תרומות במשמע וחלה נמי תרומה היא דכתיב (במדבר ט''ו:
כ''א) מראשית עריסותיכם תתנו לה' תרומה:
הֲרֵי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר דִּכְתִיב כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם תְּרוּמַת ה' וּתְנַן הַמְקַדֵּשׁ בִּתְרוּמָה מְקוּדֶּשֶׁת דְּלָא כְּתִיב בֵּיהּ לַה'
Rachi (non traduit)
דלא כתיב לה'. מלמד שתהא שלו אבל תרומת ה' שצוה עליה הוא:
מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד לֹא קִידֵּשׁ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שׁוֹגֵג לֹא קִידֵּשׁ מֵזִיד קִידֵּשׁ וְכוּ' מְנָא הָנֵי מִילֵּי אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא מִשְּׁמֵיהּ דִּגְמָרָא וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ מִפְּרִי הָעֵץ לַה' הוּא קֹדֶשׁ לַה' לַה' הוּא וְלֹא לְקַדֵּשׁ בּוֹ אִשָּׁה
Rachi (non traduit)
משמיה דגמרא. כך נקבעה בגמרא ושגורה בפי בני בית המדרש:
אָמַר רַבָּה בַּר רַב שֵׁילָא מַאי קְרָאָה אֱלֹהַי פַּלְּטֵנִי מִיַּד רָשָׁע מִכַּף מְעַוֵּל וְחוֹמֵץ רַבָּה אָמַר מֵהָכָא לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט אַשְּׁרוּ חָמוֹץ
Rachi (non traduit)
ולא אשרו חומץ. לא גרסינן הכא אלא בבבא קמא (דף מו:) גבי מנין שנזקקין לתובע תחלה:
אשרו חמוץ. החזיקו יד הנגזל להצילו מיד עושקו:
מאי קרא. דחמצן לשון חמסן:
אָמַר רָבָא וּכְרַב מִי לָא תַּנְיָא וְהָתַנְיָא הַצְּנוּעִים מוֹשְׁכִין אֶת יְדֵיהֶם וְהַגַּרְגְּרָנִים חוֹלְקִים מַאי חוֹלְקִים חוֹטְפִים כִּדְקָתָנֵי סֵיפָא מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁחָטַף חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ וְהָיוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ בֶּן חַמְצָן עַד יוֹם מוֹתוֹ
Rachi (non traduit)
הצנועין מושכין ידיהם ממנו. גבי לחם הפנים תניא ארבעים שנה ששימש שמעון הצדיק נשתלחה ברכה בלחם הפנים וכל כהן המגיעו כזית יש אוכל ושבע יש אוכל ומותיר מכאן ואילך נשתלחה מארה בלחם הפנים וכל כהן המגיעו כפול הצנועין מושכין ידיהם ממנו דלא מהני להו מידי והגרגרנין חולקין וקס''ד דהאי חולקין לאו ליטול חלקו המגיעו קאמר כיון דנשתלחה בו מאירה כפול למאי חזי אלא חולקין דרך עילוי מניח חלקו לחבירו ונוטל כנגדו במקום אחר אלמא אית בהו דין חלוקה ועל כרחך הא ר' יהודה היא דאמר ממונו הוא ומשני לעולם אין בו דין חלוקה ומאי חולקין חלקו המגיעו קאמר וכשאינו שוה לו חוטף חלק חבירו ואוכלו והא דתנן במסכת סוכה (דף נו.) הנכנסים חולקין בצפון חלקו המגיעו קאמר ובעוד שהיתה בו ברכה:
Tossefoth (non traduit)
מאי חולקין חוטפין. כלומר לעולם אין בו דין חלוקה והאי חולקין חלקו המגיעו קאמר וכשאינו מגיע לו כי אם מעט חוטף חלק חבירו ואוכלו כדקתני סיפא מעשה באחד שחטף חלק חבירו וא''ת כיון שדרכן לחטוף אמאי קרו לההוא חמצן טפי מאחרים וי''ל לפי שחטף חלק הגרגרן כמותו אבל האחרים לא היו חוטפין אלא מחלק הצנועין כשמושכין ידיהם:
אִישׁ אִישׁ חוֹלֵק אֲפִילּוּ בַּעַל מוּם וְאֵין הַקָּטָן חוֹלֵק וַאֲפִילּוּ תָּם סְתָם סִפְרָא מַנִּי רַבִּי יְהוּדָה וְהוּא קָאָמַר דְּלֵית בַּהּ דִּין חֲלוּקָהּ כְּלָל שְׁמַע מִינַּהּ
Rachi (non traduit)
אפי' בעל מום. שאף הם היו מתליעים בעצים ומפשיטים ומנתחים ושוחטים:
ספרא. תורת כהנים והא בתורת כהנים איתא אלמא לית בה דין שאר חלוקות בעילוי דמים ושמעינן מינה דלאו ממונו הוא אלא משלחן גבוה הוא דזכו:
Tossefoth (non traduit)
וקאמר דלית בה דין חלוקה כלל. פירוש שאינו יכול ליטול ממון אחר של חבירו כדמפרש בברייתא אבל אין לפרש אין דין חלוקה כלל אפי' מיניה וביה דהא אשכחן בכמה דוכתין חלוקה גבי קדשים כדתנן פרק שואל (שבת דף קמח:) מטילין חלשים בקדשים ובפ''ק דפסחים (דף ג:) נמי הגיעני כפול וכיון דלית בה דין חלוקה אינו יכול לקדש בו אשה דהא בהא תליא:
איש חולק ואפי' בעל מום. לאו מהכא נפקא אלא מקרא אחרינא דכתיב (ויקרא ו) כל זכר לרבות בעל מום ולא אצטריך להך דרשא דהכא אלא לומר לך שאין כהן קטן חולק ואפי' תם:
יָכוֹל לֹא יַחְלְקוּ בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים אֲבָל יַחְלְקוּ בְּקָדָשִׁים קַלִּים תַּלְמוּד לוֹמַר אִישׁ כְּאָחִיו וּסְמִיךְ לֵיהּ אִם עַל תּוֹדָה כְּשֵׁם שֶׁאֵין חוֹלְקִין בְּקָדְשֵׁי קֳדָשִׁים כָּךְ אֵין חוֹלְקִים בְּקָדָשִׁים קַלִּים
Rachi (non traduit)
איש כאחיו. למעוטי קטן:
יכול לא יחלקו. קרבן כנגד חבירו בקדשי קדשים כמו מנחה אבל יחלקו קרבן כנגד חבירו בקדשים קלים דאית להו זכייה בגוייהו ויכול למכור חלקו בקרבן זה בשביל זה:
Tossefoth (non traduit)
וסמיך ליה אם על תודה. וא''ת והא מוקמינן לה כר' יהודה ור' יהודה לא דריש סמוכים אלא במשנה תורה כדאיתא בריש יבמות (דף ד.) וי''ל דלאו סמוכים ממש דריש אלא וי''ו מוסיף על ענין ראשון דכתיב (ויקרא ז) וזאת תורת זבח השלמים:
יָכוֹל לֹא יַחְלְקוּ מַחֲבַת כְּנֶגֶד מַרְחֶשֶׁת וּמַרְחֶשֶׁת כְּנֶגֶד מַחֲבַת שֶׁזּוֹ מַעֲשֶׂיהָ רַכִּים וְזוֹ מַעֲשֶׂיהָ קָשִׁים אֲבָל יַחְלְקוּ מַחֲבַת כְּנֶגֶד מַחֲבַת וּמַרְחֶשֶׁת כְּנֶגֶד מַרְחֶשֶׁת שֶׁהַלָּלוּ וְהַלָּלוּ מַעֲשֵׂיהֶם קָשִׁים אִי נָמֵי מַעֲשֵׂיהֶם רַכִּים תַּלְמוּד לוֹמַר וַחֲרֵבָה לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה
Rachi (non traduit)
אבל יחלקו מחבת כנגד מחבת. טול אתה חלקי במנחת ראובן ואני אטול חלקך במנחת שמעון:
מחבת ומרחשת. כלים היו במקדש וכל המנחות הנקמצות טעונות לוג שמן ומחבת צפה ואינה עמוקה ומתוך שהיא רחבה וצפה הסולת מתפשט בכולו והאור שורף את שמנה לפיכך מעשיהן קשים ומרחשת עמוקה ואין האור שורף את השמן לפי שנבלע בעובי החלות לפיכך מעשיהן רכין:
יָכוֹל לֹא יַחְלְקוּ עוֹפוֹת כְּנֶגֶד זְבָחִים שֶׁהַלָּלוּ מַעֲשֵׂיהֶם בַּיָּד וְהַלָּלוּ מַעֲשֵׂיהֶם בִּכְלִי אֲבָל יַחְלְקוּ מְנָחוֹת כְּנֶגֶד מְנָחוֹת שֶׁהַלָּלוּ וְהַלָּלוּ מַעֲשֵׂיהֶם בַּיָּד תַּלְמוּד לוֹמַר וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן
Rachi (non traduit)
יכול. לא מיעט הכתוב אלא שלא יחלקו עופות כנגד זבחים והדין נותן שהעופות מעשיהן ביד מליקה בצפורן והזבחים מעשיהן בכלי בסכין:
יָכוֹל לֹא יַחְלְקוּ מְנָחוֹת כְּנֶגֶד עוֹפוֹת שֶׁהַלָּלוּ מִינֵי דָמִים וְהַלָּלוּ מִינֵי קְמָחִים אֲבָל יַחְלְקוּ עוֹפוֹת כְּנֶגֶד זְבָחִים שֶׁהַלָּלוּ וְהַלָּלוּ מִינֵי דָמִים תַּלְמוּד לוֹמַר וְעַל מַחֲבַת
Rachi (non traduit)
ת''ל ועל מחבת וגו'. אם אינו ענין למנחות כנגד זבחים שאינן מינן תניהו ענין לזבחים ועופות:
יָכוֹל לֹא יַחְלְקוּ מְנָחוֹת כְּנֶגֶד זְבָחִים שֶׁלֹּא קָמוּ תַּחְתֵּיהֶם בְּדַלּוּת אֲבָל יַחְלְקוּ מְנָחוֹת כְּנֶגֶד עוֹפוֹת שֶׁהֲרֵי קָמוּ תַּחְתֵּיהֶן בְּדַלּוּת תַּלְמוּד לוֹמַר וְכָל נַעֲשָׂה בַמַּרְחֶשֶׁת לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה
Rachi (non traduit)
יכול. לא הוציא הכתוב אלא שלא יחלקו מנחות כנגד זבחים והדין נותן שהרי לא קמו בכל מקום מנחות תחת זבחים בדלות דבקרבן עולה ויורד מביא עני עופות תחת בהמה:
זבחים. היינו בהמה הטעונה זביחה בסכין:
וכל נעשה במרחשת לכל בני אהרן תהיה. דכולהו קראי יתירי נינהו דמצי למיכתב כל מנחה לכל בני אהרן תהיה למה ליה לפרושי כל מיני מנחות:
שהרי קמו תחתיהן בדלות. דכתיב במטמא מקדש ובשמיעת קול (ויקרא ה':
י''א) ואם לא תשיג ידו לשתי תורים והביא את קרבנו אשר חטא עשירית האיפה:
אבל יחלקו מנחות. כנגד חטאת העוף:
דְּתַנְיָא מִנַּיִן שֶׁאֵין חוֹלְקִים מְנָחוֹת כְּנֶגֶד זְבָחִים תַּלְמוּד לוֹמַר וְכָל מִנְחָה אֲשֶׁר תֵּאָפֶה בַּתַּנּוּר לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה
Rachi (non traduit)
כל מנחה. משמע שבמנחה עצמה יחלקו כל בני אהרן:
שאין חולקין מנחות כנגד זבחים. כפי דמים לומר טול אתה מנחה ואני חזה ושוק או בשר חטאת ואשם:
נִמְנוּ וְגָמְרוּ הַמְקַדֵּשׁ בְּחֶלְקוֹ בֵּין קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים וּבֵין קֳדָשִׁים קַלִּים לֹא קִידֵּשׁ וְרַב אֲמַר עֲדַיִין הִיא מַחְלוֹקֶת אָמַר אַבָּיֵי כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן מִסְתַּבְּרָא
Rachi (non traduit)
כוותיה דר' יוחנן מסתברא. דחזר בו ר' יהודה:
עדיין היא מחלוקת. לא עמדו למנין ולא חזר בו ר' יהודה:
נמנו וגמרו. למנין ורבו האומרים אינה מקודשת ובטלו המועטים וחזרו בהם וגמרו לומר אינה מקודשת:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source